a) with regard to a sotah, so that she does not drink the bitter waters; and
b) with regard to a calf whose neck is broken, to prevent its neck from being broken, as we explained.
Similarly, according to Rabbinic Law, we accept the testimony of one witness with regard to testimony concerning a woman, if he testifies regarding her that her husband died.
Deuteronomy 19:15 states: "On the basis of the testimony of two witnesses or on the basis of the testimony of three witnesses...," establishing an equation between three witnesses and two witnesses. Just as when there are two witnesses, if one of them is discovered to be a relative or unfit to deliver testimony, the entire testimony is nullified; so, too, if there are three - or even 100 - witnesses and one of them is discovered to be a relative or unfit to deliver testimony, the entire testimony is nullified. This applies both in matters involving financial law and in cases involving capital punishment.
When does the above apply? When a relative or an unacceptable witness was present. If, however, they are all acceptable to serve as witnesses, their testimony is taken into account whether they intended to serve as witnesses or not. Since they observed the matter, related the particulars of the testimony, and a warning was given the transgressor, the matter is adjudicated on this basis. This applies both in matters involving financial law and in cases involving capital punishment.
Why may the testimony be maintained on the basis of the other witnesses? Because it is possible that the acceptable witnesses signed and left a place for a person of stature to sign and the relative or the unacceptable witness signed without them knowing.
What is the intent of the phrase "involving capital punishment"? That once a witness testifies with regard to capital punishment, he should make no further statements. He should deliver his testimony and be silent. With regard to cases involving financial matters, he may, however, offer an opinion leading to the defendant being released from financial liability or held liable. He may not, however, be counted among the judges or serve as a judge. For a witness may not serve as a judge. This applies even in cases involving financial matters.
What is implied? A person brought a bill of divorce and stated: "It was written and signed in my presence." He and two other individuals may serve as a court and give the woman the bill of divorce. It is as if she received it in a court. Similar laws apply in all analogous situations.
הלכות עדות פרק ה
א) אין חותכין דין מן הדינין על פי עד אחד לא דיני ממונות ולא דיני נפשות, שנאמר לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת ומפי השמועה למדנו שקם הוא לשבועה כמו שביארנו בהלכות טוען.
ב) בשני מקומות האמינה תורה עד אחד, בסוטה שלא תשתה מי מרים ובעגלה ערופה שלא תערף כמו שביארנו, וכן מדבריהן בעדות אשה שיעיד לה שמת בעלה.
ג) וכל מקום שעד אחד מועיל אשה ופסול כמו כן מעידים, חוץ מעד אחד של שבועה שאין מחייבין שבועה אלא בעדות כשר הראוי להצטרף עם אחר ויתחייב זה הנשבע ממון על פיו, על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים לעשות שלשה כשנים מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול בטל העדות אף שלשה והוא הדין למאה נמצא אחד מהן קרוב או פסול בטלה העדות בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות.
ד) במה דברים אמורים בזמן שנתכוונו כולן להעיד, אבל אם לא נתכוונו כולם להעיד מה יעשו שני אחים בכלל העם וראו העם כשהרג זה את זה או כשחבל בו או כשחטף חפץ מידו.
ה) וכיצד בודקין את הדבר כשיבואו לבית דין עדים מרובין, כת אחת אומר להם כשראיתם זה שהרג או חבל להעיד באתם או לראות, כל מי שאומר לא להעיד עליו אלא לראות מה הדבר ובכלל העם באתי מפרישין אותו, וכל מי שאומר לא הייתי עומד אלא להעיד ולכוין העדות מפרישין אותו, אם נמצא באלו שנתכוונו להעיד קרוב או פסול עדות כולם בטלה, במה דברים אמורים כשהיה בהן קרוב או פסול אבל אם כולם כשרים אחד שנתכוון להעיד או שלא נתכוון להעיד הואיל וראה הדבר וכיון עדותו והיה שם התראה חותכין הדין על פיו, בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות.
ו) שטר שהיו עדיו מרובין ונמצא אחד מהן קרוב או פסול או שהיו בהם שנים קרובים זה לזה, והרי אין העדים קיימין כדי לשאול אותן, אם יש שם עדות ברורה שכולם ישבו לחתום שהרי נתכוונו להעיד הרי זה בטל, ואם לאו תתקיים העדות בשאר, ולמה מקיימין העדות בשאר שהרי אפשר שחתמו הכשרים והניחו מקום לגדול לחתום ובא זה הקרוב או הפסול וחתם שלא מדעתם.
ז) אף על פי שהעד שחתום מתחילה בשטר הוא הפסול הרי השטר כשר.
ח) כל עד שהעיד בדיני נפשות אינו מורה בדין זה הנהרג ולא ילמד עליו לא זכות ולא חובה, ואם אמר יש לי ללמד עליו זכות משתקין אותו שנאמר ועד אחד לא יענה בנפש למות בין לזכות בין לחובה, ומהו זה שנאמר למות כלומר עד שהעיד בנפש למות לא יענה דבר אלא יעיד וישתוק, אבל בדיני ממונות יש לו ללמד עליו זכות או חובה, אבל לא ימנה עם הדיינים ולא יעשה דיין שאין עד נעשה דיין אפילו בדיני ממונות.
ט) במה דברים אמורים בדבר שצריך עדים מן התורה וצריך דיינים לדון באותו הדבר מן התורה אבל בשל דבריהם עד נעשה דיין, כיצד אחד שהביא הגט ואמר בפני נכתב ובפני נחתם, הוא ושנים נותנין אותו לה ונמצא כאילו נטלוהו מבית דין וכן כל כיוצא בזה.




